בימוי: ליז אקוקה, רומן גרה
משחק: מוכתר דיאווארה, פנטה קבה, זכריה טייב לאזב, שיראל נטף
פסטיבל הקולנוע הצרפתי
הקרנת טרום בכורה
מרץ נשי
שלוש שנים לאחר צאת סרטן הראשון והמצליח "הכי גרועים", צמד הבמאיות ליז אקוקה ורומן גרה חזרו השנה לפסטיבל קאן עם "מחנה קיץ", דרמת התבגרות חכמה ומרגשת. בסרטן החדש הן ממשיכות להתמקד בצעירים מקרב מעמד הפועלים הצרפתי, הפעם דרך שתי חברות טובות בנות 19 היוצאות לעבוד כמדריכות במחנה קיץ לילדים בני 6–10. הרחק מהשיכונים הפריזאיים שבהם גדלו, האחריות החדשה מתנגשת עם הדחף לברוח והחלומות על עתיד אחר. בין נסיעות אוטובוס וספירת ראשים, החופש הראשון והאחריות מתערבבים והחברוּת הולכת ומתעצבת מחדש.
112 דקות, צרפתית, כתוביות בעברית ובאנגלית.
אלוהים ברא את האישה…
במשך למעלה מעשרים שנה, פסטיבל הקולנוע הצרפתי בישראל לקח את הקהל למסע ייחודי אל לב ליבו של קולנוע שמעולם לא חדל להמציא את עצמו מחדש.
שנה אחר שנה, חוקר הפסטיבל את השינויים בעולם באמצעות סיפורים אינטימיים, פוליטיים ורגישים - לפעמים קלילים, לפעמים מרגשים, אך תמיד אנושיים מאוד.
בחודש מרץ הסינמטקים של ישראל יארחו שוב את האירוע לו מחכים רבים, ובו מבחר סרטים המציגים את חיוניותו של הקולנוע הצרפתי העכשווי תוך עיסוק במורשתו.
הקולנוע הוא צורת אמנות חיה: הוא מתבונן, הוא מטיל ספק, הוא לפעמים מתריס, אך מעל הכל, הוא מחבר. הוא מחבר בין דורות, תרבויות וזיכרונות. הוא מספר סיפורים ייחודיים שהופכים לאוניברסליים כשהם נוגעים בדברים המהותיים של חיינו: לאהוב, לבחור, לברוח, לחזור, להעביר ידע, להתנגד.
נשים בלב הסיפור
המהדורה ה 23 של הפסטיבל מציבה נשים במרכז: נרטיב רב-גוני, מורכב ולא קונבנציונלי. נשים במאבק, נשים חופשיות, נשים אוהבות, נשים פצועות, נשים יצירתיות. נשים הדוחות תפקידים שהוקצו להן ומחפשות את קולן, לעיתים במחיר של גלות פנימית, קרע או שתיקה.
החל מ"האישה העשירה בעולם" של תיירי קליפה, סרט הפתיחה עם הצד הקומי אנושי שלו, ועד ל"אהבי אותי ברכות" של אנה קזנב קמבה, וכולל את "נערה ללא שם ", "מתוך אהבה " ו"מסרו לה שאני אוהבת אותה". סיפורים אלה מציירים דיוקן עוצמתי, אינטימי ופוליטי של נשים. הקולנוע הופך למרחב שבו גופן, רצונותיהן ובחירותיהן של נשים אינם עוד שוליים אלא מרכזיים. ברוח דומה, הפסטיבל מקיים מחווה לבריז'יט בארדו, דמות מיתית ופרדוקסלית של הקולנוע הצרפתי. מוזה, אייקון ורוח חופשית שהקדימה את זמנה, היא מסמלת מהפכה בתפיסה ובתשוקה. באמצעות סרטים כמו "ואלוהים ברא את האישה" ו"הבוז", הפסטיבל חוגג את הנוכחות שלה שממשיכה לרדוף את תולדות הקולנוע, בין אור לשבר.
באמצעות תכנית זו, פסטיבל הקולנוע הצרפתי בישראל מאשרר מחדש את משימתו: ליצור מרחב למפגש ורגש, שבו הקולנוע הופך לשפה משותפת, מקום לדיאלוג בין תרבויות, והזמנה לראות את העולם אחרת.
אנו מודים בחום רב לסינמטקים השונים, לשותפים, למפיצים ולצוותים האמנותיים המאפשרים את קיומה של המהדורה הזו, כמו גם לקהל הנאמן והסקרן המעניק לפסטיבל את סיבת קיומו.
אנו מאחלים לכם פסטיבל תוסס, מרגש ומעורר השראה.
בימוי: ליז אקוקה, רומן גרה
משחק: מוכתר דיאווארה, פנטה קבה, זכריה טייב לאזב, שיראל נטף
פסטיבל הקולנוע הצרפתי
הקרנת טרום בכורה
מרץ נשי
שלוש שנים לאחר צאת סרטן הראשון והמצליח "הכי גרועים", צמד הבמאיות ליז אקוקה ורומן גרה חזרו השנה לפסטיבל קאן עם "מחנה קיץ", דרמת התבגרות חכמה ומרגשת. בסרטן החדש הן ממשיכות להתמקד בצעירים מקרב מעמד הפועלים הצרפתי, הפעם דרך שתי חברות טובות בנות 19 היוצאות לעבוד כמדריכות במחנה קיץ לילדים בני 6–10. הרחק מהשיכונים הפריזאיים שבהם גדלו, האחריות החדשה מתנגשת עם הדחף לברוח והחלומות על עתיד אחר. בין נסיעות אוטובוס וספירת ראשים, החופש הראשון והאחריות מתערבבים והחברוּת הולכת ומתעצבת מחדש.
112 דקות, צרפתית, כתוביות בעברית ובאנגלית.
אלוהים ברא את האישה…
במשך למעלה מעשרים שנה, פסטיבל הקולנוע הצרפתי בישראל לקח את הקהל למסע ייחודי אל לב ליבו של קולנוע שמעולם לא חדל להמציא את עצמו מחדש.
שנה אחר שנה, חוקר הפסטיבל את השינויים בעולם באמצעות סיפורים אינטימיים, פוליטיים ורגישים - לפעמים קלילים, לפעמים מרגשים, אך תמיד אנושיים מאוד.
בחודש מרץ הסינמטקים של ישראל יארחו שוב את האירוע לו מחכים רבים, ובו מבחר סרטים המציגים את חיוניותו של הקולנוע הצרפתי העכשווי תוך עיסוק במורשתו.
הקולנוע הוא צורת אמנות חיה: הוא מתבונן, הוא מטיל ספק, הוא לפעמים מתריס, אך מעל הכל, הוא מחבר. הוא מחבר בין דורות, תרבויות וזיכרונות. הוא מספר סיפורים ייחודיים שהופכים לאוניברסליים כשהם נוגעים בדברים המהותיים של חיינו: לאהוב, לבחור, לברוח, לחזור, להעביר ידע, להתנגד.
נשים בלב הסיפור
המהדורה ה 23 של הפסטיבל מציבה נשים במרכז: נרטיב רב-גוני, מורכב ולא קונבנציונלי. נשים במאבק, נשים חופשיות, נשים אוהבות, נשים פצועות, נשים יצירתיות. נשים הדוחות תפקידים שהוקצו להן ומחפשות את קולן, לעיתים במחיר של גלות פנימית, קרע או שתיקה.
החל מ"האישה העשירה בעולם" של תיירי קליפה, סרט הפתיחה עם הצד הקומי אנושי שלו, ועד ל"אהבי אותי ברכות" של אנה קזנב קמבה, וכולל את "נערה ללא שם ", "מתוך אהבה " ו"מסרו לה שאני אוהבת אותה". סיפורים אלה מציירים דיוקן עוצמתי, אינטימי ופוליטי של נשים. הקולנוע הופך למרחב שבו גופן, רצונותיהן ובחירותיהן של נשים אינם עוד שוליים אלא מרכזיים. ברוח דומה, הפסטיבל מקיים מחווה לבריז'יט בארדו, דמות מיתית ופרדוקסלית של הקולנוע הצרפתי. מוזה, אייקון ורוח חופשית שהקדימה את זמנה, היא מסמלת מהפכה בתפיסה ובתשוקה. באמצעות סרטים כמו "ואלוהים ברא את האישה" ו"הבוז", הפסטיבל חוגג את הנוכחות שלה שממשיכה לרדוף את תולדות הקולנוע, בין אור לשבר.
באמצעות תכנית זו, פסטיבל הקולנוע הצרפתי בישראל מאשרר מחדש את משימתו: ליצור מרחב למפגש ורגש, שבו הקולנוע הופך לשפה משותפת, מקום לדיאלוג בין תרבויות, והזמנה לראות את העולם אחרת.
אנו מודים בחום רב לסינמטקים השונים, לשותפים, למפיצים ולצוותים האמנותיים המאפשרים את קיומה של המהדורה הזו, כמו גם לקהל הנאמן והסקרן המעניק לפסטיבל את סיבת קיומו.
אנו מאחלים לכם פסטיבל תוסס, מרגש ומעורר השראה.